עדים אנו בדורנו לפריחתו ושגשוגו של עולם התורה: היכלי התורה ובתי המדרש, הישיבות הקדושות וקהילות הקודש ליראי ה' ולחושבי שמו, חווים תנופת-התרחבות מרנינת-לב. בין כתליהם מתגדל דור על מבועי תורה, ועקד ספריהם תל-תלפיות לשוחריה. עולם הספר חווה התפתחות מרשימה, בצורת ההדרת תורת רבותינו הקדמונים, כלים חדשים מלאים בישנים.

מאושיות היסוד של עולם תורה זה, הר הוא היסוד, התנאי אותו הורו והתוו מנחי יסודתיו, כאז כן היום: צאי לך בעקבי הצאן. התחקות עקבית אחר נתיבות קדם, ושימור מלא של מורשת ומסורת. אך ורק כך, קיימת ומובטחת ערובת הקיום וההמשך לדורות תורה ההולכים ובאים בלע"ה.

מן המפוארות ועתיקות-היומין שבתפוצות ישראל היא גולת מרוקו, שדברי ימיה יותר משהם כתובים על מגילות-ספר חקוקים הם כתורה שבעל פה על לוח לבם של בניה, כנצר לבני גולה שהעמידה במאות שנות קיומה ענקי עולם, למימי רבנו הרי"ף ז"ל שנולד והתגדל בה, הרמב"ם שהתגורר בה, דרך תקופת גירוש ספרד כאשר רוב מנין ובנין של חכמי קסטילייה – תלמידי תלמידיהם של הרא"ש והרשב"א ז"ל- גלו אליה והטביעו חותמם בקהילותיה ובישיבותיה, ומשם ואילך בשלשלת ארוכה רצופה ומסועפת של חכמים וסופרים, שהטביעו בקהילותיה חותם יהודי של תורה והלכה, הליכות קודש ואורחות מנהג ואף האידנא, מבני בניהם מפארים את כותל המזרח של עולם התורה שבימינו. מהם ובהם מרביצי תורה ראשי ישיבות ויושבי על מידין, בני תורה ועמליה, החבים את עולמם לעולם התורה שבימינו, ואת תשתית עולמם לאבות ראשונים וחכמי דורות שבארץ מגוריהם.

בקרב ציבור זה, החלה מגמה בשנים האחרונות ההולכת ותופסת תאוצה עם הזמן: מגמת דרישה וחקירה במנהגי אבות על דיוקם, התוודעות לגדולי הדורות מבני מרוקו, ותורתם הספונה בכתבי יד ובספרים נושנים. כך קמו להם קהילות ומנינים ההולכים בדרכי אבות, לצד יצירות מופת שראו אור, בהם נחשה תורת מרוקו וגאוניה במלוא הדרה ויפעתה.

כאמור, מגמה ברוכה זו הולכת ומתפשטת, ולשם כך הוקם בס"ד "איחוד בתי הכנסת – בני תורה יוצאי מרוקו" שהציב לו למטרה לאגד את בני הקהילות והמניינים התורניים ולהעמיד לרשותם כלים לבירור שימור והנחלת דורות ראשונים.

מכאן קריאה לכל קהילה ובית כנסת בארץ ובעולם לבוא להצטרף לאיחוד הקהילות ובתי הכנסת יוצאי מרוקו וביחד יתרומם קרנה של מורשת מפוארת זו רבת השנים.